סוכות זה החג של הילדים וצריך לבדר אותם. התחלנו בלינה בהר הנגב הגבוה – בורות לוץ, בלילה החשוך ראינו את שביל החלב וכמה לווינים ובבוקר טיול קצר <קישור לתמונות>:
מזמן לא הייתי בחברון, וסוכות זה הזדמנות נהדרת: העיר פתוחה למטיילים, הסעות בין האתרים השונים והדרכות של מדרשת חברון, כולל הדרכה בתל חברון שהוא כעת אתר של רט"ג. וכדי לברוח מהחום הכבד נסענו למינהרת המים של הביאר (עין האמה). <קישור לתמונות>.
מנזר אבטימיוס נמצא במישור אדומים ונפתח רק בתיאום מיוחד. במינזר נמצא אחד בור מים בנוי מהגדולים ביותר בארץ. <קישור לתמונות>.
אי שקט, בלי צבא ודאגות. רק מזג האויר מתעתע. יצאנו למסלול של 7 ימים עם ציוד על הגב בשני שבילים יחדיו. הלינה בביקתות בדרך, אוכל די מונוטוני שסחבנו איתנו, והרבה ביגוד חם ומותאם לגשם. כרגיל השביל היה מלא בישראלים, ולמזלנו מזג האויר היה לא נורא מדי. ואפילו ראינו את הזוהר הצפוני באחד הלילות. <קישור לתמונות>.
בדרך לאיסלנד עצרנו בהלסינקי (פינלנד). <קישור לתמונות>.
חודש יולי מחייב התעסקות עם הילדים, לבדר אותם בחופשה. זה לא אומר שאי אפשר לקחת יום חופש לטיולים יותר רציניים. למשל טיול עומק לכנסיות פחות מטויילות בבית לחם. <קישור לתמונות>.
גם השנה היינו בפסטיבל אור ירושלים, שאיכזב מאוד. <קישור לתמונות>.
טיול ליל ירח – הפעם באיזור הר ערקוב ליד חורבות עבדת. <קישור לתמונות>.
והשתתפנו השנה לראשונה בשחזור קרב קרני חיטין. כל כוחותינו היו מרוצים. <קישור לתמונות>.
פארק אריאל שרון (הר חיריה) קולט קהל, בנו שם פארק יפה מאוד. הצטרפנו לדיור שקיעה <קישור לתמונות>.
ולקינוח – סיורים בירושלים, עיר דויד, חפירות חדשות במינהרות הכותל, ואתרים נוצריים. <קישור לתמונות>.
הסתיימו טיולי החורף והאביב, והקיץ מגיע. בצפון יש עוד כמה מקומות שהאביב טרם עזב. במורדות הר דב שבחרמון, עינות שיאון עדיין זורמים <קישור לתמונות>.
עוד מקום בו האביב עדיין לא הלך – הגליל המערבי. קצת מערות, וקצת נחלים וים. <קישור לתמונות>.
במסגרת טיולי שכנים, לקחנו הסעה מקומית מבית לחם (מנזר תיאודוסיוס) למנזר המרסבא. ועוד מנזרים באיזור. <קישור לתמונות>.
חג הרמדאן בירושלים השתלב השנה עם מצעד הדגלים. העיר מקושטת, ואוכל מעניין בדוכנים. <קישור לתמונות>. ותותח הרמדאן – בוידאו הבא:
ואיך אפשר קיץ בלי טיולי ליל ירח, הפעם בבקעת הורקניה שבמדבר יהודה. האגדות מספרות שצוות המיפוי הבריטי לקח בדואי מקומי כדי שיוליך אותם ויספר להם את השמות. כך הגענו לפסגת ראס מועקף ("המקום בו צריך לנוח"), ומצפונו טיז א-זולימי ("התחת של האיש"). <קישור לתמונות>.
ותזכורת – יש בלוג אח. בלוג המוזיקה שלא שולח מיילים: צריך רק להיכנס מדי פעם (אינשאללה אחת לחודש). רק דברים טובים. <קישור לבלוג המוסיקה של דורון>.
מזל שיש רכב חברה גבוה, כך שאפשר להיכנס איתו לעומק הנגב. בחניון הלילה של נחל חוה היה שקט, שביליסטים, ושמירה במהלך היום. בסביבה – מינהרות הנפט של נחש צמא, ונקיק נחל חוה. <קישור לתמונות>.
יום שישי הטוב בירושלים – לפני כאלפיים שנה ישו הסתובב שם עם צלב כבד. אנחנו הלכנו בעקבות עולי הרגל ברחוב ויה דולורוזה וטיפסנו למגדל הכנסיה הלותרנית. <קישור לתמונות>.
למחרת, שבת האור, יורדת האש הקדושה מהשמים והמאמינים מדליקים אגדי נרות בכמות שנותיו של ישו. התחלנו בקבר לזרוס שבאל-עזריה, מקום אליו מעטים הישראליים שמגיעים. <קישור לתמונות>.
מייד לאחר הפסח התקיימה עליה לרגל לשלושת הקברים בכפר כיפל חארס, המזוהים עם כלב בן יפונה, יהושע, ואבא שלו – נון. <קישור לתמונות>.
א. הנוצרים חוגגים את הפסחא במקביל לחג הפסח. ביום ראשון התקיימה תהלוכת יום ראשון של הדקלים מבית פגי (הר הזיתים) אל כנסיית סנטה אנה בעיר העתיקה. לסיום – תהלוכות של תזמורות הצופים מהכפרים הנוצריים בסביבה. <קישור לתמונות>.
ב. השומרונים חוגגים את חג הפסח בהר גריזים, ובתחילת החג – הקרבת זבח הפסח. <קישור לתמונות>.
החורף התברך בהמון גשם בדרום. נחלי מדבר יהודה זרמו יפה והגבים התמלאו. ועוד לא נגמר. אז קצת סבלנות כי הפעם זה ארוך:
באחת השבתות ירדנו אל ואדי קלט הזורם וביקור במנזר סנט ג'ורג' <קישור לתמונות> נהר הירדן גם הוא זרם חזק והציף את אתר הטבילה. עם פינוי המוקשים, עוד ועוד כנסיות נטושות נפתחות שם לקהל.
השיטפונות והירדן מזרימים מים לים המלח וגם בו המפלס עולה מעט. על החוף יש תמיד תצורות מלח מעניינות <קישור לתמונות>.
מדבר יהודה פורח. בכל שקע ונקיק יש פריחה מדהימה. זה לא יישאר כך עוד הרבה ימים. אבל השיטפונות גם הביאו נזקים. מעלה חבר נפגע בכמה מקומות ונהיה מסוכן מהרגיל. לעומתו מעלה איסיים החזיק מעמד 2000 שנה ויחזיק עוד <קישור לתמונות>.